רשומות
היה היה ילד שרעה כבשים. יום אחר יום טיפל בעדר הכבשים, הוביל אותן למרעה
ביום והחזיר אותן לדיר בערב.
יום אחד הרגיש הילד משועמם מלהשגיח על הכבשים. הוא החליט לעשות מעשה
קונדס ולמתוח את אנשי הכפר. הילד צעק: "הצילו! זאב! זאב!"
אנשי הכפר שמעו את זעקותיו ומיהרו לצאת מן הכפר אל המקום בו היה רועה
הצאן. כשהגיעו אליו הם שאלו: "היכן הזאב?" הרועה הקטן צחק בקול רם ואמר:
"חה! עבדתי על כולכם! בסך הכל עבדתי עליכם ואתם נפלתם בפח."
מספר ימים לאחר מכן, הרועה ביצע את התעלול שלו שוב. שנית הוא זעק:
"הצילו. זאב! זאב!"
שוב רצו אנשי הכפר אל עבר אזור המרעה כדי לעזור לילד ושוב הם הבינו כי
הילד עבד עליהם. הם מאוד מאוד כעסו עליו ועל היותו כל כך שובב.
ואז, מספר שבועות לאחר כל זה, נכנס זאב לשדה בו רעו הכבשים. הזאב תקף
כבשה אחת! ואז עוד אחת! ועוד אחת! הילד רץ בצעקות אל הכפר זעק בקול רם:
"הצילו! הצילו! זאב! שמישהו יעזור לי!"
אנשי הכפר שמעו אותו, אבל צחקו מיד כי חשבו שהוא שוב מנסה לעבוד על
כולם. הילד רץ אל האדם הראשון שרעה ואמר: "זאב תוקף את כל הכבשים. שיקרתי
בפעמים הקודמות, אבל הפעם זה אמתי!"
בסופו של דבר אנשי הכפר יצאו כדי לראות במה מדובר. הם הספיקו לראות את
הזאב בורח ומשאיר הרבה כבשים שהרג מאחור.
ומה המסקנה? אם מישהו כל הזמן מספר שקרים, בסוף לא נאמין לו כשיגיד את האמת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה